הפגנת הורים למען האקלים, 2.9.21
איך התחילה השנה שלכם? אני יודעת שזה נורא יהודי לשאול שאלות ולדאוג, אבל השנה שלי התחילה ככה ככה, כי המנייקים האלה מהאו"ם החליטו לפרסם את דו"ח האקלים דווקא חודש לפני ראש השנה. אנטישמים. לא יכלו לחכות לכריסמס? תודו שזה חשוד. מה בער להם דווקא עכשיו אם לא לקלקל לנו את ראש השנה ככה שהתפוח בדבש יחמיץ לנו בפה ונרגיש שתשפ"ב הולכת להיות חתיכת מכה שלא כתובה. שלא לדבר על תשפ"ג ותשפ"ד (שימו לב לשורש של האחרונה). אני מכירה אותם. הכל תוכנן במדוייק ככה שבחודש הסליחות מה שיהיה לנו בראש זה רק הצרות שהולכות להתרגש עלינו, בחג לא נזוז מהבית, אלא אם זה בשביל להוריד את הארוחות (אם בכלל נצליח להכניס משהו לפה), וביום כיפור נבקש סליחה מהכדור ונישבע שנעשה הכל כדי שלא נפגע בו שוב. מתוחכם, לא? ככה זה כשיש קונספירציה עולמית נגדנו. כל הלו"ז שלהם שם באו"ם נקבע לפי החגים שלנו ואיך לדפוק לנו אותם, אבל אנחנו לא ניתן להם. נמשיך לנסוע ולטוס ונדליק חופשי את המזגן, גם בלילה, כי הלחות הזו הורגת ונראה אותם חיים פה, אירופאים עוכרי ישראל שכמותם.
הנה, בבקשה, אני כותבת עכשיו כשבריזה נעימה של 24 מעלות נפלטת מקופסת הקסם שמעלי. יש רק בעיה קטנה. זה אמנם נעים, אבל בראש כבר רצות מחשבות על מה שהחבר'ה האלה מהאו"ם כתבו. דברים כמו "כמעט כל ילד שגדל היום בעולם, חשוף לפחות לאחת מההשפעות ההרסניות של משבר האקלים". כמעט כל ילד יכול להיות גם בן ה-13 שלי שסומך עלי שאני שם בשבילו, ונותן בי את כל האמון שלו. הוא יודע שאני אחראית על כך שיהיה לו מה לאכול ומה ללבוש, שאסיע אותו לאן שצריך ואגן עליו מפני סכנות. אני מאמינה שככה זה גם אצלכם. אממה, אחרי שקראתי את מסקנות הדו"ח הזה, אני כבר לא בטוחה שיש באפשרותי לעשות זאת. כי גם אם אשתדל שיאכל בריא, אתן לו חינוך טוב, אשלח אותו למורה פרטית לחשבון ואומר לו כל יום שאני אוהבת אותו, מתישהו בעתיד הלא רחוק, יגיע היום בו נצטרך כולנו לתת דין וחשבון על ההתנהלות העכשווית שלנו: פליטה מטורפת של פחמן דו חמצני (כ-40 מיליארד טונות בשנה!), טיסות בלי חשבון, שימוש בלתי מוגבל בפלסטיק ונילון, האבסה עצמית בבשר ועוד כמה פינוקים. את החשבון לא אנחנו נשלם, אלא הילדים שלנו. הם אלה שיגדלו לתוך עולם של שריפות, הצפות, גלי חום ובצורות, גשמים עזים ושינוי בלתי נשלט של המערכת האקולוגית. הם אלה שישאלו אותנו או את עצמם (אם כבר לא נהיה פה), מה לעזאזל חשבנו לעצמנו. איך זה שלא עלה בדעתנו להצטמצם קצת כדי להשאיר משהו גם להם. ואם לא להצטמצם, אז לפחות לתקן קצת את הנזק שגרמנו. הם ישאלו את עצמם אם היינו עד כדי כך אגואיסטים שלא היינו מוכנים לוותר קצת על עצמנו למענם או שאולי לא ראינו את העתיד, במקרה שלא יהיה להם נעים ללכלך על המתים. אבל אז הם יקראו את דו"ח האקלים שיצא באוגוסט 2021 ויבינו שידענו גם ידענו ואפילו הוזהרנו.
כאן נכנסת לתמונה תפיסה שמסתכמת במילה אחת ושאותה אני משתדלת לאמץ לפני שאני מחליטה להתייאש: "תקווה". בדרך כלל זה עובד. החלק הטוב בסיפור הוא שאפשר עדיין לתקן. אם נפסיק להשתמש באנרגיה מזהמת ונעבור לאנרגיה ירוקה, נוכל להפחית את פליטת גזי החממה ולהקטין את העלייה הצפויה בטמפ' כדור הארץ, שכבר עלתה במעלה וחצי ושצפויה לעלות עד סוף המאה ב-4 מעלות צלזיוס! אם ניסע יותר באופניים ונשפר את תשתיות התחבורה הציבורית, נוכל להגיע למחוז חפצנו בצורה פחות בזבזנית. אם נצרוך פחות ניילון ופלסטיק, נזהם פחות את הסביבה והחי ונתמוך פחות בתעשייות המזהמות שמייצרות אותם. כדי לתקן אנחנו זקוקים לחבר'ה האלה שם בממשלה. כלומר, למדיניות מתקנת ולממשלה ששותפה ומחוייבת לתיקון. בעוד כחודשיים (31.10-12.11.2021) תתקיים בגלזגו ועידת ה-COP 26 (שיחות האקלים של האו"ם). בועידה זו צפויים מנהיגי העולם להציג את תכניותיהם להפחתת פליטות הפחמן עד 2050. תמר זנדברג תייצג את ישראל בועידה ביחד עם גדעון בכר, השליח המיוחד לשינויי אקלים וקיימות במשרד החוץ, אבל זה לא מספיק. כדי שישראל תהיה מחוייבת לתכניותיה, קמה תנועת הורים למען האקלים, שמטרתה להזכיר לקובעי המדיניות שאנחנו במצב חירום אקלימי! ושאין דרך אחרת אלא להתוות מדיניות שאחד מיעדיה החשובים (אבל לא רק) הוא מעבר לשימוש ב-100% אנרגיות מתחדשות. זה אומר לא! לשיתוף פעולה עם מדינות המפרץ בשינוע נפט, אלא בהשקעה משותפת במחקר ובמדע כדי שנוכל ליישם את היעד הזה. זה אומר גם לא! לקשרי הון-שלטון, שהם אלו שמאפשרים ומעודדים כיום את השימוש באנרגיה מזהמת. צעדנו השבוע ברחובות תל אביב, כשהשיא היה במיצג בכיכר רבין. היינו כ-200 איש וכדי שנשפיע אנחנו זקוקים להרבה יותר. סליחה, אנחנו זקוקים לכל אחד מכם. זו הדרך היחידה להבטיח את עתיד ילדינו על הכדור הזה ולהציל אותם מחיי סבל. מגיע להם, לא?
הצטרפו אלינו כאן
כתיבת תגובה