הפרוייקט "בנעלי בית" צולם באפריל-יוני 2007. הוא מבוסס על סדרה של צילומים ואמירות אישיות של עשרה אנשים החברים בעמך ירושלים, אשר הביעו את רצונם ליטול בו חלק. מטרת העבודה היתה לאפשר למטופלים לחוות את היותם ניצולי שואה בדרך שונה ממה שחוו אותה עד כה. דרך זו מבוססת על הרעיון, שבאמצעות מילים ותמונה יכול כל אחד מהמשתתפים לתת ביטוי למקומה של השואה בחייו. המצולמים צולמו בביתם, כשכל אחד מהם בחר את המקום בו יצולם ואת הסיפור שברצונו לספר. היו שביקשו להביא לצד צילומים שיר שכתבו. האופן בו נבחר המרחב הביתי לצילום היתה שונה אצל כל אחד מהמשתתפים. היו שבחרו להצטלם בפינה האהובה עליהם. אחרים בחרו מקום משמעותי בגלל זיכרון כלשהו או בגלל מה שהוא מסמל עבורם. תהיה הסיבה אשר תהיה, בחירת המקום מהווה עבור כל אחד מהמצולמים הזדמנות להצטלם בבית שיצרו לעצמם, אותו מקום בו בנו את זהותם מחדש ושבו הם חשים מוגנים ובטוחים.

לצילום קדמה שיחה עם כל אחד מהמשתתפים, בה סיפר כל אחד מהם על עצמו. חלקם בחרו להדגיש את העבר ואחרים בחרו לספר על ההווה. חלקם בחרו להקריא שיר. חפצי שועלי, אליה חברתי, רשמה את הדברים, שמתוכם בחרה תמצית מייצגת. היא גם זו שיצרה את הקשר עם המצולמים, תמכה ונתנה לפרוייקט את אופיו וצורתו הסופית.

התערוכה "בנעלי בית" הוצגה בעמך ירושלים החל מיוני 2007.