הצילומים בפרוייקט זה צולמו בירושלים בשנים 2001-2008. הם מספרים את סיפורו של "הטיפוס הירושלמי", תרתי משמע: טיפוס במובן הסיזיפי של המילה, בדומה לטיפוס במעלה ההר, בדרך העולה אל העיר, ברחובותיה התלולים. וגם טיפוס במובן של זהות, דמות, סוג של אדם. כל צילום בעבודה מנסה לתת מענה לשאלה: מהו טיפוס ירושלמי?

האנשים שבתמונות הם לא רק טיפוסים, אלא גם מטפסים. הם גומעים עליות מדי יום, נושאים עמם את מטענם. זהו מטען של עבר והווה, אבנים והיסטוריה, מציאות אימתנית ועתיד לא ברור. מטען הטומן , בחובו חשדנות, כעס, עצב ומתח. את המתח אני מוצאת לא רק בפני האנשים, אלא גם בקשרים הנוצרים בינם לבין סביבתם. הדמויות בצילומים אוחזות דבר מה, מסתירות, כולאות דבר מה. בו בזמן, בהבעתן, שפת גופן וסביבתן הן חושפות דבר מה. בכל אחת טמון היפוכה הגמור של זולתה. ברחובותיה האפורים של העיר, במונוטוניות של בניני האבן  טמון איזה כאב, אבל גם איזו אמת עמוקה של דאגה, חלום וחמלה. בטיפוס הזה יש איזו אנרגיה בראשיתית קדומה, המוצאת את דרכה לחיינו בדרך שאין בה שלווה, אולם יש בה כוח ועצמה. בניגודים הללו היא מוצאת את החיים, שכמו ניטלו מן העיר והפכוה לעיר רפאים בימים של כאב ופחד. עולמם של המטפסים הללו בנוי מקושי ורוך, מציאות וחלום גם יחד. החיבורים ביניהם מעוררים רצון עז לגעת שוב ושוב בחלומם. דרך עדשת המצלמה אני מנסה לפענח את סוד הוויתם.

.