יאללה, כפיים. אנחנו מככבים. כולנו מייחלים לתשומת לב, רק שלפעמים התמונה המחוייכת והציפיה ללייקים הופכת את העניין לאובססיה. וזה לא משנה אם זה קומנדו תרבות, אתה ואני או ראש הממשלה. כי זה מגיע מאותו מקום שנטרקה עליו הדלת לפני שנים. מקום שהיה שוקק חיים ואז משהו קרה. פעם היתה שם …
דוד הביא אותו לפה כדי לצוד כמה לקוחות שאחרת ילכו למתחרה בסמטה המקבילה. התרגיל השיווקי עובד והדוכן עמוס קונים שחלקם באים לרכוש ואחרים סתם כדי ללטף… המוסר שנראה בינתיים יציב יחסית, לא מגיב. נראה שמבחינתו הכל בסדר. גם לדוד אין בעיה שילטפו אותו. כל זמן שיש מכירות והקופה מלאה ביום …
למרות שאני מעדיפה להאשים את הג'וק השרוטה (תרתי משמע) בזה שהגענו לכאן, בתוכי אני יודעת שאני זאת שעשיתי את הבחירה. נכון שטעימות חול לא היו בתכנית, אבל משהו בתוכי רצה. הרוח טסה, לא רואה ממטר. פורעת כל מה שנקרה בדרכה. חוגגת את האנרגיות שלה עד תום ושוכחת שהחורף רק התחיל. …
צהרי שישי וקצת. הרחובות מתרוקנים וחורף מנומנם צולל על העיר. השאון שהיה פה לפני רגע קד קידה אחרונה ומפנה מקום למשהו אחר. אחרוני השחקנים אורזים את השבוע. זה הזמן לערום חלומות, לעטוף בנילון בצבע ורוד מתקתק ולהניח בזהירות על רצפת הכרך. רצוי להגביה מעט, שלא יפתח. לפחות לא עכשיו. …
