היו שם הרבה כלות אבל אף אחת לא התחפשה לחמות. האם את באמת יכולה כל מה שתרצי להיות? למרוד, לאהוב, לשאוג ולבעוט לאהוב את עצמך למרות שכבר מזמן חדלת להיות זו שאליה מבטים מופנים ברחובות. לשמור על הילדה שבפנים, זו שהתחפשה לאסתר המלכה שלוש פעמים. לומר לה שמותר להיות עצובים …
שלל הדמויות שמתרוצצות מחויכות בגן סאקר, שפעם מזמן היה מצופה דשא ועכשיו נראה כמו ביצה טובענית, הופכות את ירושלים ליום אחד בשנה לזירה גדולה שמארחת בסגנונה האפרורי משהו עוד מרתון והמון מורעלי ריצה שהתאמנו לרגע הזה כל השנה. הגשמים שירדו במהלך השבוע הותירו את המקום במצב קטטוני, שמשווע לאותו דשא …
בשישי לפני שבועיים כשעמדנו כמה נשים מ"נשים עושות שלום" בצומת עין חמד – אבו-גוש, במזג אויר חורפי, עננים ירושלמים כבדים ואפורים נוסקים באופק, ורוח הרים מצליפה בפנינו, אוחזות בשלטים בנחישות ומגינות עליהם מפניה, עבר במקום אוטובוס. הנהג הוציא את ראשו מהחלון וצעק לעברנו "יאללה, יא משועממות. תפסיקו לבלבל את המוח …
להיות אשה את לא זקוקה ליום הזה כדי לחגוג את מי שאת. ספק אם את בכלל יודעת שאת חלק מאיזו חגיגה. ואם כן, יכול להיות שאת שואלת על מה? זה לא שאינך מבינה. את פשוט חוגגת קצת אחרת בכל פעם כשאת אוספת אלייך ועוטפת עם או בלי מגע.
