תחנת רכבת סבידור, ת"א, פברואר 2019
אם בתוך ההמולה הזו,
יכול יהודי למצוא מקום להתפלל בו
ומוזיקה להקשיב לה,
לראות ידיים
שהבוקר עוד אחזו רובה ועתה
פורטות על קלידים,
אולי עוד יש פה אי של שפיות,
חשבתי. ושוב,
התאהבתי בפעם האלף בעיר החצופה הזו.
האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *
כתיבת תגובה