על האש ואשה

60th Independence Day, Sacher Park, Jerusalem

יום העצמאות ה-60, גן סאקר, ירושלים

בשבוע שבו הנשיות הישראלית התמסמסה בכאב אל כותרות העיתונים, מאזנת עצמה בקושי בתוך צפיפות בלתי נסבלת של 25 קרבנות לשנה, נזכרתי בתמונה הזו שצולמה ביום העצמאות ה-60 למדינה. בעצם חיפשתי משהו שיאזן את דימוי הקרבן הקל ששוב דבק באשה. זו שמישהו חרץ בקלות את גורלה, כי לא התאימה באותו רגע לאג'נדה הגברית שהיתה בסביבה.

באותו יום עצמאות הבחנתי בהן, כמה נשים, שהחליטו למנגל למרות שלא עמד לרשותן גבר שינפנף. ומאחר שלא התכוונו לוותר על האג'נדה המקומית, לקחו על עצמן את כל העניין והלכו עם מה שיש: קצת המבורגר, 2 נקניקיות, מנגל צנוע, והרבה אמונה. האנרגיות היו רכות יותר, מתפתלות (במובן הלגמרי נשי של המילה), בוחנות, מתלחששות. אף אחת מהן לא נפנפה או הגירה זיעה ואולי גם לא היו בטוחות בתוצאה.

למרות זאת הן הלכו עד הסוף עם האש שבפנים והקציצה, והאמת אין לי מושג איך יצא. אני רק יכולה לשער שהיה לזה טעם של הצלחה. לא בגלל הבשר המשובח אלא בגלל שהיה שם מקום לבחירה. עצוב שזה עדיין לא מובן מאליו כשמדברים על מה זה להיות כאן אשה.

מוקדש בכאב לכל אותן שלא זכו לבחור.

2 Comments to "על האש ואשה"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.