דוד הביא אותו לפה כדי לצוד כמה לקוחות שאחרת ילכו למתחרה בסמטה המקבילה. התרגיל השיווקי עובד והדוכן עמוס קונים שחלקם באים לרכוש ואחרים סתם כדי ללטף… המוסר שנראה בינתיים יציב יחסית, לא מגיב. נראה שמבחינתו הכל בסדר. גם לדוד אין בעיה שילטפו אותו. כל זמן שיש מכירות והקופה מלאה ביום חורף סגרירי. יש גם כאלה שקצת נרתעים. כמה פעמים בחיים יוצא לך לראות מוסר שבדיוק עמד להגיד משהו ונתקעו לו המילים? ודוד שכבר מכיר את הסחורה, יודע שזה בדיוק הרגע שבו המכירות גדלות. כי המצב הזה שבו רצית לומר משהו, אבל איכשהו הכל התמסמס מהזיכרון הוא רגע שברירי. רגע של תקווה וציפיה דרוכה. אז כדי להרפות קצת את המתח הוא מציע משהו במבצע. והמוסר שבד"כ לא מפריע, פוער את פיו עוד טיפה. יכול להיות ששוב עושים עליו קופה?
דוד דגים, מחנה יהודה חורף 2018
אני רואה כאן יצור יפהפה, חד פעמי, שאנשים חסרי לב קטלו עבור בצע כסף וגזלו ממנו את זכותו הבסיסית הפשוטה לחיות
נכון, עמיר. גם זה. כל אחד יכול לראות את פיו הפעור מנקודת ראותו. מבחינתו של דוד הפה שכאילו מנסה לזעוק משהו פשוט מושך קונים.