תמיכה היא לא מילה גסה

supporting Yifat shahah biton

עצרת התמיכה בד"ר יפעת שאשא ביטון, זכרון יעקב, אוג' 2020

מעט מדי אנשים התקבצו על המדשאה מול הקיוסק בזכרון. בשיא היו שם כמה עשרות. המשטרה חסמה כרגיל, למרות שלא באמת היה צורך. מלבד המוזיקה הרועשת, היה זה מפגש רגוע, אולי קצת יותר מדי, שכונתי כזה. אבל זה בסדר כי מי שהגיע, הגיע מכל הלב כדי להביע תמיכה. בתוך תוכי לא פינטזתי על משהו גדול יותר כי מעבר לכך שאנרגיית המחאה ששצפה את הארץ במוצ"ש, טרם הספיקה להיטען מחדש, מתי לאחרונה התארגנו פה כדי להביע תמיכה בפוליטיקאי כלשהו? היו שם מסעדנים, נתי רביץ, ארקדי דוכין, נשים עושות שלום, גדי וילצ'רסקי וכמובן ד"ר יפעת שאשא ביטון. אשה אמיצה ששחתה נגד הזרם והתעקשה להתבסס על נתונים במקום על אינטרסים פוליטיים צרים. בדרך היא נתקלה בלהקת רוטווילרים שטעתה לחשוב שהגברת הנשית והמנומסת הזו תיכנע ללחץ המנהיג, כמו כולם. אממה, לדאבונם ולמזלנו היא דווקא התעקשה לראות ולספור אותנו. נכון, לא מקובל היום שפוליטיקאי שיושב במרומי האולימפוס יסתכל על האזרח הקטן כבנאדם. ואם האזרח עדיין לא הפנים את זה, באה הקורונה להזכיר לו. ובדיוק כשנראה היה שהדרג יכול לעשות ככל העולה על רוחו, דהיינו לחסל את התרבות, לסגור ולצמצם את החיים ל-40 מעלות בצל פלוס מסיכה תואמת שמלה, לשאוף סיגר בנחת ולהשתין מלמעלה על הזרג, באה מישהי עם מצפון וחמלה ועצרה את ההתלהבות.

women wage peace at the support rally in favor of Yifat shaha biton

נציגות נשים עושות שלום בעצרת התמיכה בד"ר יפעת שאשא ביטון

העונש לא איחר לבוא כי מי היא שתעז לעמוד בדרכם? ועוד עכשיו, כשהדרך פנויה אחרי שכל מי שהראה שמץ של יושרה או תובנה אנושית פונה מהשטח, נרמס או התפנה בעצמו. ד"ר יפעת שאשא ביטון סירבה לשחק לפי כללי המשחק המקובלים והובילה אג'נדה משלה. הרוטווילרים לקחו את העניינים לידיים והראו לה ולנו מה קורה למי שאינו מציית לראש הלהקה. מה שהם פספסו הוא שבזמן שהם היו עסוקים בהטלת חיתתם על השכונה, החלה לנשב ממש מתחת לאפם רוח חדשה, שנוצרה אי שם במעמקי האוקיינוס של הכאב האנושי, שמבקשת לקטוע את הברית שנכרתה עם העולם התחתון ולחדש את הברית עם אותם עולמות של חסד שבהם לשירה, ספרות, קולנוע ותיאטרון יש מקום שווה לזה שיש לכלכלה, ביטחון ורפואה. ולו רק משום שבלעדיהם אנחנו נידונים לחיים מונוטוניים שמנוונים את הנשמה ומותירים אותה פצועה וחבולה ללא כל יכולת החלמה. אתם יודעים מה? במחשבה שניה, בואו נשמור את הצניעות להזדמנויות אחרות ונלמד לפרגן ולתת גב לכל אחד ואחת שנלחמים עבורנו, כדי שלא נמצא את עצמנו נלחמים אחד בשני.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.