עמיקם, מרץ 2021
ואנים מסחריים הם עניין לגברים, לא? זה לא עניין של שוביניזם, אבל כשאני נזכרת בואנים השונים שהגיעו אל ביתי בשירות זה או אחר, תמיד נהג בהם גבר שבד"כ סחב משהו. מעולם לא הגיעה אלי אשה בואן. הואן שחנה בחצר ביתי בשבוע שעבר היה ואן מסוג אחר. לא בגלל שהיה שונה מכנית או חזותית מאחרים, אלא משום שהיו בו אנרגיות אחרות. יצאו ממנו שניים, אבל הפעם לשם שינוי, אחת היתה אשה.
היא היתה מורה כשהחליטה ביום בהיר אחד שהרבה יותר מתאים לה "לעבוד עם הידיים". למזלה ולמזלו, דרכיהם הצטלבו. היא הציעה לו לעבוד אתו והוא, שחי מהרכבת מחסנים ושיפוצם, התרגל כבר לראות רק גברים סביבו. גברים עם ידיים גדולות וחזקות, שיכולים לסחוב בקלות, לקדוח, שמבינים בין רגע איך הדברים מתחברים. והיא, בעלת פני חרסינה וידיים ענוגות. מה לה ולמחסנים?
אני עוקבת אחר עבודתה ואם עד עכשיו היו לי ספקות, מהר מאוד אני מגלה שהיא עושה הכל: סוחבת משטחים כבדים ללא עזרה, מדברת ומחייכת תוך כדי (מה שאצל גברים כרוך לא פעם במאמץ), קודחת, פורקת. הם מדברים על עניינים טכניים שרק שניהם מבינים. הדינמיקה ביניהם היא של שני אנשים שמכירים שנים וכבר יודעים מה כל אחד רוצה וצריך. הוא לא עושה לה הנחות. "למה?" אני מבקשת לדעת. למה לעזוב את ההוראה ולעבוד בעבודה קשה, מלכלכת, שפוצעת את הידיים הענוגות. "אני אוהבת לעבוד עם הידיים", היא עונה תוך שהיא פורקת בזריזות ובמיומנות משטח פלסטיק ענק.
אלדד מודה שזה היה די מוזר כשטל הציעה לעבוד אצלו "כי כולנו מקובעים עם תפיסות שוביניסטיות". החשש היחיד שלו היה שלטל יהיה קושי פיזי עם כל החלקים הכבדים. "אבל התעליתי על עצמי והאמנתי בה" הוא אומר. הוא זרם עם הרעיון, ולא רק שהחששות התבדו. הוא גם נחשף לאנרגיה חדשה.
"איך זה לעבוד עם אשה?"
"הרבה יותר רגוע. זה משהו אחר לגמרי".
"מה שונה?"
"טל תמיד יודעת להגיד את הדבר הנכון. במיוחד כשלקוח מרגיז אותי. היא יודעת לאזן ולרכך, לומר את מה שצריך כדי שלא יתפתח לריב. היא מזכירה לי שיש פרופורציות".
"אולי כי נשים עובדות פחות עם האגו".
"נכון" הוא מסכים רגע לפני שהם חוזרים לואן.
כל זה קורה ביום האשה הבינלאומי, ואני אומרת לעצמי שזה לגמרי לא במקרה שדווקא היום הגיעו השניים האלה לפרק ולהרכיב אצלי מחסן, אחרי שבוע של דחיות ושינויים, מזג אויר סגרירי וכל מיני אילוצים. אני מסתכלת עליה ויודעת שבגלל נשים כמוה העולם הזה יכול להיות מקום טוב יותר. לא בגלל שהיא מסוגלת לסחוב או לחבר חלקים זה לזה במהירות, אלא בגלל שהיא מחוברת חזק לעצמה ולחוזקות שלה. זה לא מובן מאליו כשאת אשה. בשפה מקצועית קוראים לזה העצמה, אבל בינינו, זה פשוט עניין של ללכת עד הסוף עם מה שנכון לך, כי "נשיות" היא לא מה את עושה אלא איך את עושה, וכמה טיפות של אגו נחסכו בסופו של יום עבודה.
כתיבת תגובה