אחרי שהאינג'ינר קיבל את מה שרצה, העניין שלו באנטומיה של הגו'ק ירד פלאים. בעוד אני דבקה ברעיון שעל החלקים לחזור למקומם המקורי, הוא מסמן לי בביטול ידיים שהכל בסדר, תוחב לידי מסמך כתוב בערבית ומסמן לי להתגלגל למבנה המתפרק שמאחוריו. המסע מחדר לחדר נמשך לנצח ובסופו מתגבשת התובנה, שכל מטרתו …
הייתי בת 18 כשהחזרנו את סיני למצרים. את הטיול השנתי של השמינית אני זוכרת, כנראה, בזכות זה. ישבנו במפרץ נעמה, התמסטלנו מהיופי ובכינו על מה שכבר לא יהיה שלנו לעד. שנים חלפו ולא חזרתי למקום ההוא. אולי כי פחדתי, אולי כי לא רציתי להצטער שוב על מה שאבד. כן, יש …
מכירים את הסיפורים על הבובות בחדר הילדים שמתעוררות לחיים בלילה? ואז מסתבר שהן לא תמימות כמו שהן נראות? כשעברתי ליד הבית הזה בכרם התימנים קצת נעלבתי בשבילן. היתה לי תחושה שמישהו החליט להעניש אותן על החגיגה של הלילה הקודם. ואז, כמו תמיד, אחרי שאנחנו גומרים להיעלב ולכעוס, נגלתה לי המנגינה …
מחובקים ולבושים בחולצות התנועה שסימנה קף, כשברקע שלטי בחירות ותמונתו של אללי אדמסו, הישירו הפעילים מבט אל המצלמה, שקלטה את החיוך הרגעי ואת הכיתוב הכחול על הטריקו הלבן "כל ישראל אחים". "למה אתם רצים ברשימה נפרדת?" שאלתי אותם. "כי אנחנו בעד דיור ציבורי, דיור וסיוע לזוגות צעירים", ענה אחד מהם. …
לפעמים כשנראה שהכל חסום, שכאן מסתיימת הדרך, שהעיר סוגרת עליך, מצאו לכם מקום שבו יש בריזה קלה. מקום שיש בו חום ואהבה, רוך ותקווה. לא כזה שיודע, אלא כזה שרוצה להכיר ולגלות. שמוכן להקשיב, להכיל ולהאיר מבפנים. לחדור מבעד לעננים האפורים, לשלוח קרניים מלטפות של אור וחמלה. תנו להן לגעת …
