למה שנ"צ?

siesta time

שד' יגאל אלון, ת"א, ינואר 2020

מה הייתם נותנים אם יכולתם ככה סתם באמצע היום לעזוב הכל ולהתמסר לנמנום קל על ספסל באמצע שדרה הומה? בלי לחשוב על הבוס/ית שנושפ/ת בערפכם, על העבודה שמחכה לכם, על הרכבת שצריך לתפוס בזמן ועל זה ששכחתם להזכיר לילד להוציא את הכלב? אם נראה לכם שזה מסובך, תקשיבו לחתולים. הם יודעים.

 10 סיבות למה לעזוב הכל, לשים ת'ראש על ספסל ולעצום עיניים:

  • הילדים לא יעירו אתכם כדי שתסיעו אותם לצופים/חבר/חוג.
  • בן/בת הזוג לא ישאלו למה אתם מתבטלים כשכולם בעבודה.
  • הילד של השכנה מלמעלה לא ישחק בכדור על הראש שלכם.
  • הבוס/ית לא יטפל אליכם בגלל הדו"ח שהיה צריך להיות מוכן בשבוע שעבר, אלא לקולגה שהעדיף להידבק לכסא במשרד.
  • תתרגלו להירדם עם רעש, ובפעם הבאה שהילד יתופף בזמן שאתם ישנים, זה לא יזיז לכם.
  • יש סיכוי שמישהו יתיישב לידכם וילטף אתכם ברוך, מה שלא קרה עם בן הזוג כבר מאז ירח הדבש.
  • אף אחד לא יכעס עליכם שאתם נוחרים. זה משתלב מצוין עם קולות הרקע של הרכבים.
  • ככה תמנעו מלפגוש את בעל הפיצוציה שאתה קונים ממנו כל צהריים בהקפה והגיע זמן לשלם את החוב.
  • זו הזדמנות לתפוס שלוש ציפורים במכה. כלומר, גם לנמנם, גם לתפוס קצת שמש חורפית, מה שמצוין לאיזון של ויטמין D שכנראה נמוך אצלכם כמו אצל רב הישראלים, וגם לחמוק ממבטה המאשים של המזכירה שמנסה לדבר אתכם על העלאה כבר שנה.
  • אם את המזכירה, זו הזדמנות להציג לראווה את תיק המעצבים החדש שקנית בסופ"ש האחרון ברומא.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.