דיוקן מקומי – פוטובלוג
מה עוד אפשר לומר עלינו שלא נאמר? על הישראליות, הלבנט, החום, החוצפה, הפלאפל, מלחמת העדות, הדתות, המעמדות וגם כמה מלחמות קשות ששנות התרחשותן צרובות לנו בזיכרון ובנרטיב הלאומי כמו חרוזים שחורים על שרשרת פנינים לבנה. אנחנו יודעים עלינו הכל: במה אנחנו טובים ובמה אנחנו גרועים, כמה אנחנו טובים באלתור (מה לעשות, המציאות לימדה אותנו לפתח תושיה) ולא מי יודע מה חזקים בנימוסים והליכות. כבר למדנו לקבל ולאהוב את עצמנו עם כל החסרונות, וכנראה שאפילו אם באמת נוכל, לא נוותר עליהם. כי זה מה שעושה אותנו למיוחדים ושונים. למין עם כזה שאתמול כולם אהבו כי "אתם כל כך אמיצים" ולמחרת כווווולם חושבים ש"בלי חרם הם לא מבינים". ואנחנו כבר התרגלנו לפינג פונג הזה של יחסי אהבה-שנאה שאנחנו מקיימים עם עצמנו ועם אחרים. נהנים לצחוק על זה, להתבשם בניחוח השובבות והילדותיות שנודף מאתנו חדשות לבקרים ולומר שיהיה בסדר. כי ככה זה אצלנו. החיים מלאים ניגודים, רובם נטולי היגיון. ובינינו, מי צריך היגיון כשאתה קם בבוקר ומחליט להתיישב במדינה מדברית ששוכנת באמצע הפאזל הזה של מדינות ערביות, ולשבש את הרצף שארגנו לעצמן במשך מאות שנים. תודו שהיגיון לא קיים כאן. מקסימום מזל. ואתו כבר למדנו להסתדר. קצת אינפנטילי, אבל זה מה יש.
לקריאה נוספת
עם הסלט הזה בראש, הגעתי למסקנה שאנחנו יוצאים לא רע בתמונות. איך זה קרה? טוב, פה יש צורך בגילוי נאות: אני צלמת, אז הלכתי בעקבות המצלמה. היא תמיד חזקה ממני ומצליחה לשכנע אותי לקחת אותה אתי גם כשלא מתחשק לי ולא חייבים. בקיצור, יש לי אופי חלש כמו פודינג כשזה מגיע לזוגיות המביכה הזו. הנה אני שוב נגררת עם הגברת הכבדה הזו בחום, כשכל מה שמתאים לי באמת זה לקפוץ ראש לבריכה. אבל הגברת, כמה שהיא כבדה, היא גם עדינה. אם אכניס אותה לבריכה, היא תתנקם בי מחר כשאלך לצלם חתונה (אני יודעת שהיא לא נראית כזו, אבל תסמכו עלי. זה בדוק!). אתם כבר מבינים, אין לי פה מי יודע מה איזה say. ככה נגררתי אתה לכל מקום ופינה, ומפה לשם הבנתי שאם כבר ויתרתי על עצמי עד כדי כך, אולי שווה לנסות להפיק משהו מהפסאדה הזאת. היא נענתה בשמחה וככה למדתי שחוק מרפי עובד בגדול. דווקא בימים שבהם נכנעתי לה, לא קרה שום דבר מעניין, בעוד שבימים בהם הייתי חזקה והותרתי אותה לבדה (לא באמת, נו. גם הרזרבית והפלש היו שם איתה) התרחשו כל הדברים המעניינים. התחלתי לחשוד בה שיש לה קשרים הרבה יותר רציניים ממה שחשבתי, אבל כשהפסיכולוג שלי איים לאשפז אותי, היה לי ברור שהגיע זמן להרכין ראש, להיות סמרטוט ולהודות בפניה שהיא האחת והיחידה, אתי באש ובמים, בחורף ובקיץ.
ככה, לאט ובהתמדה, הראנו למרפי שהוא יכול להתחיל לארוז את המזוודה ולצאת לחופשה. קצת באיחור, הבנתי שהיא צדקה. הקונספט הזה שבמילה אחת אפשר לכנותו "ישראליות" מספק שפע של דימויים שיכולים לפרנס אנציקלופדיה שלמה. אחרי כמה הסתבכויות עם בעלי עסקים שראו בי את חוד החנית של מס הכנסה, כולל איומים על חיי העדשה, עלתה בי התובנה שתמונה ועוד תמונה יוצרות איזו תמונה גדולה. איזה פסיפס שמספר את מי שאנחנו ללא מילה. הרי בשביל זה בחרתי בצילום מלכתחילה. ודווקא אז, ללא הכנה מוקדמת, משהו חדש התחיל לדגדג בכל פעם שהנחתי את המצלמה. היתה זו המילה. היא היתה פחות חצופה ותובענית מהגברת השחורה, אבל לעיתים תכופות העזה להשמיע את קולה. היא בקשה לחבור למצלמה. הבטיחה להיות קצרה וצנועה, בשום אופן לא להתחרות במלכה. בירור קצר שעשיתי עם עצמי העלה שהן עשויות להסתדר די טוב ביחד. נכון, כל כך הרבה פעמים אמרתי שתמונה אחת שווה אלף מילה. התכוונתי לזה. באמת. רק שלפעמים החיים מפתיעים ומוציאים מאתנו אי אלו סטיות. אז בואו נאמר שהתמונות בבלוג הזה יאמרו את שלהן ולכן הוא פוטובלוג בראש ובראשונה. המלים שיתלוו אליהן לא יהיו פירוש של התמונה. את זה אשאיר לכם, הקוראים. למה? כי אני מאמינה שתמונה טובה צריכה לדבר את עצמה. הטקסט הקצר שיתלווה אליה רק יוסיף עוד כמה הרהורים על מה שקורה כאן, במקום הקטן והמהביל שלנו. הבלוג יופיע מדי שבוע, כאן באתר, ביום חמישי בבוקר או אחה"צ ואתם מוזמנים להיכנס, להתבונן, לבדוק אם זה מדבר אליכם או סתם חופר. אני מקווה שמשהו ממה שאראה ואכתוב יגע בכם או לפחות יעשה לכם חשק לצאת ולצלם.
תודה שהגעתם עד כאן.
שלכם,
מירי שיינפלד
מתפרק, מת פרקת, מת פר קי ם, ה ת פ ר ק ו ת. כמה פעמים שמענו את המילה הזו
24-10-2024
הקיפאון הזה זורם עכשיו בעורקי. סליחה על היעדר ההיגיון, אבל מה בכלל הגיוני עכשיו? אנחנו מדממים וחוסם עורקים אין. ועל
19-08-2024
הנה הם חוזרים. אחרים. גם אנחנו כבר לא מי שהיינו. פחות שולטים, פחות בטוחים. פחות מבינים, פחות צודקים. פחות. ואולי
14-12-2023
אחרי ההלם בא הכאב, ואתו תחושה של החמצה נוראית מהולה בתחושה של סכנה, של חולשה. כאילו הגוף קפא במקומו ואינו
07-11-2023
חמישים שנה עברו מאז שהבית בער. מאז התלקחו עוד כמה שריפות קטנות פה ושם, אבל את השריפה ההיא, שאמנם הצלחנו
17-09-2023
הדגל, זה שרגיל לאחד בינינו, נראה בימים אלה כמו אותם ילדי גירושים, ששני ההורים הניצים נלחמים עליהם. כל אחד מושך
29-07-2023
הבייגלה הזה, שטעמו ליווה את שנות התבגרותי בעיר הקודש, העלה בי זכרונות אפלים מימים אחרים, בהם ירושלים היתה עבורי מרכזו
11-03-2023
חם בטירוף, השמש קופחת, שעה ארורה. מי הולך לצעוד בשעה כזו באמצע הקיץ? מזל שיבש. אני לא יודעת אם חם
16-07-2022
חורשת האקליפטוס, המנגל, העשן וריח החרוך על העמק... נעמי שמר מתנגנת לי בוורסיה עדכנית ליום עצמאותנו, ונדמה שריחות הצריבה והחריכה
07-05-2022
יש משהו בים שאת תמיד רוצה לקחת ממנו משהו הביתה, למרות שהוא מלווה אותך בכל מקרה, עם החול והמלח שלא
05-03-2022
מן הכביש הצר והמתפתל נראה המקום נטוש. אוסף מקרי של מבנים יבילים רעועים, יריעות, כמה אוהלים, מיכלי מים, מכונית ישנה.
25-12-2021
באותם רגעים, כשצעדתי ברחובות תל אביב ביחד עם פעילי קירות שקופים היה זה מובן מאליו ונכון לחבור לקולות הנחושים שזועקים
03-12-2021
איך התחילה השנה שלכם? אני יודעת שזה נורא יהודי לשאול שאלות ולדאוג, אבל השנה שלי התחילה ככה ככה, כי המנייקים
08-09-2021
איזה זכרונות יש לכם מגיל ההתבגרות? זיכרון אחד שלי לוקח אותי לגיל 15 בערך. אני נוסעת באוטובוס למרכז העיר כשגבר
10-07-2021
תל אביב סוחפת אותך לתוך שאון הכרך. זהו גורלך מרגע שיצאת את ביתך. בתי הקפה, מנופי הענק, הכבישים העמוסים, החנויות.
03-07-2021
אני לא יודעת מתי התחלתי להבין שיש בינינו הרבה יותר דמיון משוני. זה בטח לא היה לפני שהתחלתי לחפש אחר
30-04-2021
איך זה שחג שאמור לסמל את... סליחה. נתקעתי. אה... באמת מה? מה הוא מסמל או מה אנחנו חוגגים בכלל? אולי
16-04-2021
הדרך לקלפי קצרה אבל המחשבות ארוכות ולוקחות אותי שנה אחורה. משהו באנרגיות מתחיל להיות דומה, רק שכל פעם זה נחלש
26-03-2021
ואנים מסחריים הם עניין לגברים, לא? זה לא עניין של שוביניזם, אבל כשאני נזכרת בואנים השונים שהגיעו אל ביתי בשירות
18-03-2021
פעם, לפני שהמציאו את הדמוקרטיה, היו מלכים ומלכות, והם ידעו מה טוב לכולם. האופציה שהם טועים היתה רק מחשבה תועה.
12-02-2021
הוא ישב לא רחוק מהדוכן וחיכה למנה שלו. "כמה כבר אפשר לאכול בבית" מלמל כששאלתי אותו למה הוא מחכה. את
14-01-2021
בפתח חנות הבגדים ברחוב הראשי בברטעה עומד גבר צעיר ונאה. הוא נראה פנוי לשיחה ואני הולכת לסנג'ר אותו בשאלה שמטרידה
04-12-2020
בפעם הראשונה שפגשתי בה, היא עמדה על מפתן הביתן שמוגבה מעט מהחוף, ופרמה קשרים ברשת דייגים גדולה. היה משהו מהפנט
20-11-2020
אחרי שצפיתי בסרט "ימים נוראים" שהוקרן בכיכר רבין במוצאי שבת האחרון, ניגשתי לחבורת צעירים בני 17-18 שישבה מסביב לנרות ושרה.
13-11-2020
סצנה ראשונה שתי נערות וילד שיחקו כדורגל ברחבה שלפני הביתן. הם בעטו בכדור ברגליים יחפות. שאלתי אותם אם זה לא
29-10-2020
כשהיא תחזור הביתה, הדגל השחור יחזור להיות מטאטא ממש כמו בסיפור סינדרלה שחזרה להיות לכלוכית. כן, יש שם אופוריה גדולה
16-10-2020
כשבני אור היה בן 4 התקיימו הבחירות לכנסת ה-19. כשיצאנו מהקלפי הסברתי לו מהן בחירות, מה זה ראש ממשלה, למה
05-10-2020
בואו נהיה קצת הרפתקנים. מה הייתם עושים בחום של 35 מעלות כמו זה שהיה בשבוע שעבר? קחו בחשבון שאף אחד
15-09-2020
לפעמים כל מה שצריך לעשות זה לקחת צעד אחורה או הצידה. זה לא אומר שאת לא בעניין רק שזו הדרך
06-09-2020
למה אנשים מתחתנים? שאלתי כמה חברים. "גברים זה ברור אבל נשים – לא מובן", ענה לי אחד שהיה מוכן לגעת
28-08-2020
חשבתם על זה שכשאנחנו מסתכלים על מישהו מלמעלה יש מישהו שמסתכל עלינו עוד יותר מלמעלה? ובעצם, אם חושבים על זה
13-08-2020
לכולם כבר יש אחד. וגם לנו מגיע. נכון, אנחנו אנוכיים (אבל בינינו מי לא?), גנבים (בעיקר בעת מצוקה), לא שמים
09-08-2020
מעט מדי אנשים התקבצו על המדשאה מול הקיוסק בזכרון. בשיא היו שם כמה עשרות. המשטרה חסמה כרגיל, למרות שלא באמת
03-08-2020
לכל שבת יש מוצאי שבת אמר פעם מישהו חכם. אז מה, ביבי? חשבת שתוכל להסתתר בבית בקיסריה ולהשתחל החוצה בשקט
26-07-2020
אקשן מעולם לא היה הצד החזק של הבירה, בטח לא בשבת. למעשה, שוטטות ברחובותיה השוממים היתה תמיד דרך בטוחה לתת
20-07-2020
כמה פעמים מצאתם את עצמכם על אותו סרט נע, זה שמספק ביטחון והגנה? אותו פס יצור שכל תחנה שלו מוכרת.
10-07-2020
יש מי שבאים לים לנקות את הראש, יש שבאים לתפוס שמש, יש כאלה שתופסים גלים, יש שבונים ארמונות ויש את
02-07-2020
על הגשר, כשכולן ביחד, זה נראה כמו תפאורה ענקית של ההצגה הכי טובה בעיר. לפחות למה שיש לעיר המהבילה הזו
25-06-2020
אחרי שהבנתי שממלכות של מעלה לא תבוא הישועה, החלטתי לתת צ'אנס למלכות של מטה. אני אולי לא מי שחלמתי להיות,
17-06-2020
אחרי שהתרגלתי ללוק החדש שלי, אמרתי לעצמי שיותר נמוך מזה אי אפשר לרדת. נכון, היו לי חלומות וגם פנטזיות, אבל
29-04-2020
אז מה, נראה לכם שצריך לאשפז אותי? ומה הקטע הזה עם כל השיימינג שעושים לי? אני אשם שהתהפכה עלי איזו
12-04-2020
סליחה שאני פולש לפה, אבל הגיע זמן שגם אני אזרוק איזו מילה. או שתיים... כי אני מתחיל להבין שהמצב לא
27-03-2020
יש רגעים כאלה בהיסטוריה שכל אחד זוכר מצוין איפה היה ומה עשה. רצח רבין, רצח קנדי, החזרת השבויים מאנטבה, אסון
22-03-2020
"אשתי שמה לי את זה" הוא ענה כששאלתי אותו אם הוא מרגיש טוב עם הורוד. אז גם אם הוא לא
13-03-2020
אתם מכירים את זה שהיקום מנסה לשדר לנו משהו ואנחנו ממשיכים בשלנו? מתעלמים מהסימנים שנשלחים אלינו והולכים עם הראש בקיר
06-03-2020
הגענו מכוכבים שונים, ולא צריך לקרוא את ג'ון גריי ("גברים ממאדים ונשים מנגה") כדי להבין את זה. הרי בכוכב שלנו
28-02-2020
מה הייתם נותנים אם יכולתם ככה סתם באמצע היום לעזוב הכל ולהתמסר לנמנום קל על ספסל באמצע שדרה הומה? בלי
14-02-2020
לפעמים זה מרגיש שאנחנו מוקפים בקווים מקבילים. שהעולם הוא בריכה ענקית של קווים מקבילים, שרק לעיתים רחוקות נפגשים באיזו נקודת
07-02-2020
תמיד כשאני עולה על אוטובוס או רכבת שאני לא מכירה, החרדתיות שלי עולה פאזה. גם הפעם האפשרות שטעיתי ואמצא את
31-01-2020
כשנשארתי לבד עם עצמי ניסיתי לשחזר מתי התחיל להפריע לי כל העסק הזה שנקרא הזדקנות. מילה איומה לכשעצמה שמעוררת אצלי
23-01-2020
לפני שנה בערך, באחת מנסיעותי המעטות באוטובוס, מישהו קם והציע לי לשבת. מבחינתי זו היתה קפיצת מדרגה שאי אפשר לעבור
17-01-2020
אחד הדברים שיהודי מבין מגיל צעיר הוא שהעולם כולו נגדנו ואיכשהו זה תמיד קשור באוכל. זה מתחיל מתישהו בסביבות הפעוטון
09-01-2020
קרה לכם פעם שמצאתם את עצמכם בזבל, דאגתם ותהיתם למה כל הצרות נופלות עליכם בבת אחת? במחשבה שניה, אפשר לומר
03-01-2020
כל המתחים שנאגרו בגוף ובנשמה במשך השבוע מתנקזים אל היוגה של שישי בבוקר. זה הזמן שלי לעצמי. המודעות בכל תנוחה,
19-12-2019
חלק גדול מתנוחות היוגה מושתת על דינמיקה של צמיחה. למרות שלמי שמסתכל מבחוץ יש תחושה של משהו סטטי, גם בגוף,
12-12-2019
אחת הסיבות שהתמכרתי ליוגה כבר מזמן היא הכוח שמצוי בתרגול התנוחות השונות, כוח שמניע להכות שורשים אל האדמה ולצמוח למעלה
05-12-2019
פעם בשנה אני פוגשת אותה אחרת. לא עם דלי ומגב בקניון, גם לא מעל דפי העיתון. לא שקופה, אלא לבושה
28-11-2019
היו שם 8 שולחנות ו-16 ספסלי פורמייקה שחוקים. כל אחד תפס לו שולחן. גם אני. השמשיה כבר שכחה מתי הגיעה
21-11-2019
על המזח בחוף מציצים משוטטת דמות כפופה. מרחוק היא משתלבת בתנועת הגלים, נראית כאילו הרוח מניעה אותה מכאן לשם וחזרה,
15-11-2019
אחרי שטחנתי את כל האפשרויות במשך יומיים, מצאתי עצמי תועה ברחובות תל אביב בניסיון נואש להחנות את הרכב. כל מכונית
07-11-2019
כשאתה ילד, חדר דחוס באנשים שנעים במעגל עם חבילה גדולה ונוצצת ביד יכול להיות הכל. אפילו המערה הסודית של חסמבה.
31-10-2019
כשהבנתי מה נדרש על מנת שסוכה תיחשב כשרה, אמרתי לעצמי בפעם המי יודע כמה שאין על היהדות בכניסה לקטנות. או
24-10-2019
השעה היתה קצת אחרי שש. כולם התפזרו, לא שהיו הרבה. רק כמה עשרות. השמש שקעה מעבר לגבעה ורק בחור אחד
17-10-2019
בשבוע האחרון ניסיתי לעכל, ללא הצלחה. ניסיתי להבין אבל ככל שקראתי יותר, הרגשתי יותר אבודה. קמתי כל בוקר עם תחושה
10-10-2019
הוא נולד לתוך זה. ככה לפחות הסביר לי. אף פעם לא חשב שאפשר לעשות משהו אחר. הוא העביר כאן את
03-10-2019
במבט ראשון חשתי חמלה. על הלבוש המסורבל והבד העבה, על השרוול הארוך, על כך שאינן יכולות ליהנות מהים. במבט שני
26-09-2019
בוקר ה-17.9 תפס אותי לא מוכנה. בפעם הראשונה בחיי הסתכלתי על עצמי וחשתי בושה. אני, שתמיד ידעתי למי להצביע,
19-09-2019
לפני שנה הגעתי למסקנה שבגילי המופלג הגיע זמן לעשות כל מיני דברים שלא עשיתי כשהייתי צעירה. למשל, להסתלק מהשטח (הקיץ
22-06-2019
כשתל אביב מדברת גאווה, משהו מתפוצץ לך בפנים. בניגוד לירושלים, אחותה הצנועה, כאן הכל נמכר באריזה מבריקה. החיוכים ההוליוודיים הופכים
14-06-2019
גילוי שהופך למורכבות בגיל 16 מצא עצמו אביאל (שם בדוי), אז תלמיד בישיבה תיכונית, מול הגילוי שישנה את חייו. גילוי
06-06-2019
החמסין שהתעלק עלינו פעם שלישית מתחילת הקיץ, והעובדה שהמזגן שלי בחר לשבוק דווקא ביום הכי חם בשנה לקחו אותי לפוסט
30-05-2019
בעוד עיני צורבות, בעיניהם המוארות משמחה משתקפת אש האמונה. בעוד לי נדמה שנקלעתי לתוך כבשן ענק, הם מדלגים במרץ ממדורה
23-05-2019
אחת לשנה מתכסים הפארקים בארץ בענן עשן שבתוכו מסתובבים מבוגרים אחוזי דיבוק, משדלים ילדים לאכול בעוד אלה עסוקים בענייניהם ומתחננים
16-05-2019
להיות שייכת ועדיין שונה לראות אחרת את מה שאיש לא ראה. לפרש אותה בדרך לגמרי שונה למרות ששנינו מסתכלים על
09-05-2019
יום השואה לקח אותי הפעם לשיתוף פעולה שקיימתי לפני שנים עם אשה יקרה ומיוחדת בשם חפצי שועלי וארגון "עמך", שיתוף
02-05-2019
אחרי שהאינג'ינר קיבל את מה שרצה, העניין שלו באנטומיה של הגו'ק ירד פלאים. בעוד אני דבקה ברעיון שעל החלקים לחזור
27-04-2019
הייתי בת 18 כשהחזרנו את סיני למצרים. את הטיול השנתי של השמינית אני זוכרת, כנראה, בזכות זה. ישבנו במפרץ נעמה,
26-04-2019
מכירים את הסיפורים על הבובות בחדר הילדים שמתעוררות לחיים בלילה? ואז מסתבר שהן לא תמימות כמו שהן נראות? כשעברתי ליד
18-04-2019
מחובקים ולבושים בחולצות התנועה שסימנה קף, כשברקע שלטי בחירות ותמונתו של אללי אדמסו, הישירו הפעילים מבט אל המצלמה, שקלטה את
11-04-2019
לפעמים כשנראה שהכל חסום, שכאן מסתיימת הדרך, שהעיר סוגרת עליך, מצאו לכם מקום שבו יש בריזה קלה. מקום שיש בו
04-04-2019
היו שם הרבה כלות אבל אף אחת לא התחפשה לחמות. האם את באמת יכולה כל מה שתרצי להיות? למרוד, לאהוב,
28-03-2019
שלל הדמויות שמתרוצצות מחויכות בגן סאקר, שפעם מזמן היה מצופה דשא ועכשיו נראה כמו ביצה טובענית, הופכות את ירושלים ליום
22-03-2019
בשישי לפני שבועיים כשעמדנו כמה נשים מ"נשים עושות שלום" בצומת עין חמד - אבו-גוש, במזג אויר חורפי, עננים ירושלמים כבדים
14-03-2019
להיות אשה את לא זקוקה ליום הזה כדי לחגוג את מי שאת. ספק אם את בכלל יודעת שאת חלק מאיזו
07-03-2019
היי, בא לכם לקטר קצת על חוסר היעילות, חוסר הנימוס וחוסר ה.... כן, כל הדברים שנוצצים מרב דיוק שיש בחו"ל
28-02-2019
כבעלת 3 חתולים, ששניים מהם התמקמו פה עוד כשהיתה פה כלבת רועים בלגית, שלא אפשרה לאף יצור חי, חוץ ממני
21-02-2019
אם בתוך ההמולה הזו, יכול יהודי למצוא מקום להתפלל בו ומוזיקה להקשיב לה, לראות ידיים שהבוקר עוד אחזו רובה ועתה
14-02-2019
המילים הללו מוקדשות השבוע לך, אשה יקרה. בעיני רוחי כבר דמיינתי אותך. אני יודעת מה את מבשלת, איך את מתלבשת
07-02-2019
שוטטות בדרום תל אביב עם מצלמה גדולה הופכת אותך למטרה מהלכת. אני נזהרת שלא להרים אותה גבוה מדי. פרופיל נמוך
01-02-2019
יאללה, כפיים. אנחנו מככבים. כולנו מייחלים לתשומת לב, רק שלפעמים התמונה המחוייכת והציפיה ללייקים הופכת את העניין לאובססיה. וזה לא
24-01-2019
דוד הביא אותו לפה כדי לצוד כמה לקוחות שאחרת ילכו למתחרה בסמטה המקבילה. התרגיל השיווקי עובד והדוכן עמוס קונים שחלקם
17-01-2019
למרות שאני מעדיפה להאשים את הג'וק השרוטה (תרתי משמע) בזה שהגענו לכאן, בתוכי אני יודעת שאני זאת שעשיתי את הבחירה.
10-01-2019
צהרי שישי וקצת. הרחובות מתרוקנים וחורף מנומנם צולל על העיר. השאון שהיה פה לפני רגע קד קידה אחרונה ומפנה
03-01-2019
בגלל אחמד עצרתי פעמיים. פעם ראשונה כדי לצלם ופעם שניה כדי לחשוב. בגלל אחמד (או בזכותו) התחלתי לחשוב מחדש על
27-12-2018
חשבתי לרגע שהוא יעוף ביחד איתן, אבל הוא נותר לעמוד שם גם אחרי שהיונים שהאכיל המשיכו לכיכר אחרת. התעצבתי קלות
20-12-2018
בשבוע שבו הנשיות הישראלית התמסמסה בכאב אל כותרות העיתונים, מאזנת עצמה בקושי בתוך צפיפות בלתי נסבלת של 25 קרבנות לשנה,
14-12-2018
במקום שבו העשן מתפזר מעל הבשר אבל מרחף כל העת מעל גבולות, סכסוכים, פתרונות אפשריים והסדרים מעורפלים, אני תוהה מה
06-12-2018
כשראיתי אותם בגן משחקים גדול באחר צהריים סתווי של סוכות, נזכרתי במה שאמר לי פעם מישהו חכם: אהבה היא נתינה
30-11-2018
על החולצה שלה היה כתוב בגדול Oui ("כן" בצרפתית, נשמע גם כמו "אנחנו" באנגלית), שבלט בין שלל הטקסטים באמהארית. כמה
22-11-2018
עישון נרגילה מתחבר לי לשאנטי. איזה פסק זמן שאתה לוקח כדי להתנתק או להסתתר מאחורי ענן עשן. מין מנהג גברי
15-11-2018
אם צייצה, איש לא שמע. היא פשוט היתה שם. חלק מחומה אינסופית. מה חשב מי שתלה אותה שם? האם הבין
08-11-2018
זה לא היה חלון ראווה שגרתי. נשקפו דרכו חלל כמעט ריק, רצפה מלוכלכת, אחוריה הרחבים של טלויזיה ישנה, ספה וזוג
01-11-2018
מכירים את החלום הזה שאתם עפים או מרחפים? שכל המגבלות והכבלים נעלמו? כשאנחנו ילדים או צעירים הכל נראה אפשרי. אנחנו
25-10-2018
בעיקרון אין לי שום דבר נגד יצירתיות. גם לא מהסוג המכונה כחול לבן. אבל מה קורה כשהיצירתיות הזו נוגעת בנקודה
18-10-2018
אתם מכירים את זה שכל מה שבניתם עליו וארזתם באריזה יפה ומרופדת פתאום מתפרק? ככה באמצע הדרך, נשמט לכם מהידיים
11-10-2018
חלפה לה חצי שעה מאז שהבחנתי בהם ומי יודע כמה זמן עוד עמדו כאן לפני כן. "כמה דברים יכולתי לעשות
04-10-2018
קיץ 2016 בשכונת התקווה חם ומיוזע. החיים מתניידים בעצלתיים ומה שמשתקף במראה מקומית מזכיר קצת את מה שהיינו פעם מזמן
27-09-2018
משחקים או משחקי שליטה ירושלים של שבת בבוקר מחברת מסגרות תרתי משמע. משהו תמיד נמצא על הארץ ומשהו תמיד נשאר
20-09-2018
לפעמים אחרי שהמסך יורד והאורות כבים, העולם מרגיש זר ומנוכר, אפילו שלפני רגע היינו בשיא ההצגה. ואז מתחילה הדרמה האמיתית, זו
13-09-2018
אני מזמינה אתכם לשמוע עוד.
08-07-2014
החום, השמחה, החיבוק, הצחוק, המבטים המצטלבים, המגע. כאשר אני מתבוננת בהם במבט מקצועי, אני רואה בהם משהו שמעבר לתמונה. אני
08-07-2014
העמוד בבניה. עוד קצת והמסך יעלה...
07-07-2014
הפרוייקט "בנעלי בית" צולם באפריל-יוני 2007. הוא מבוסס על סדרה של צילומים ואמירות אישיות של עשרה אנשים החברים בעמך ירושלים,
07-07-2014
הצילומים בפרוייקט זה צולמו בירושלים בשנים 2001-2008. הם מספרים את סיפורו של "הטיפוס הירושלמי", תרתי משמע: טיפוס במובן הסיזיפי של
07-07-2014
זו חגיגה של יום שלם, התחלה של מסע מופלא בשניים (אני מאחלת לכם שיימשך לעד). מסע שטומן בחובו הפתעות רבות. תזרמו,
07-07-2014
לא להיבהל. זה נשמע אולי מנוכר, אבל הכוונה טובה. דיוקן עסקי אמור לתת ביטוי לאישיות המקצועית שלכם. לכן, אם מה
07-07-2014
צילום דיוקן מתחבר אצלי לקשר. אותו קשר מיוחד שנוצר עם המצולם או המצולמת במהלך הצילום. בדרך כלל, מי שבא להצטלם
07-07-2014
התאהבות חוף הים בחורף הוא מקום ממלא השראה שמזמין התאהבות. אז התאהבתי...
19-06-2014
שיטות ברחוב פלורנטין. לגלות את המוכר והלא מוכר שבכם, בצילום שלכם ובישראליות של כולנו. פלורנטין מציעה שפע של מצבים, דמויות
19-06-2014
החגיגיות… ההתרגשות… קסם הנעורים, התום… ניצנים ראשונים של נשיות… זה פשוט שילוב מ נ צ ח! כשאני מאחורי המצלמה, אני
19-06-2014
החגיגיות... ההתרגשות... קסם הנעורים, התום... ניצנים ראשונים של גבריות... זה פשוט שילוב מ נ צ ח! כשאני מאחורי המצלמה, אני
19-06-2014
העמוד בבניה. עוד קצת והמסך יעלה...
19-06-2014
כמה מילים על צילום הריון זוהי אחת התקופות היפות בחייך. מישהו צומח בתוכך, יצור קטנטן שיהפוך עוד מעט לאדם. עד
19-06-2014